שלום הרב! בנערותי לא ככ הצלחתי לכבוש את יצרי בעניין השחתת זרע קודש וכן הרבתי בצפייה בתכנים לא צנועים. לאחרונה נישאתי, וקשה לראות את ההתייחדות שלי ושל אשתי כדבר טהור. הרי עד היום דבר זה נתפס אצלי כטמא, מתועב, דבר אשר ממנו צריך להתרחק כדי לא לחטוא ח״ו, ואחרי כל נפילה שלי בעניין זה היה קשור עצבות. והנה היום דבר זה הופך למצווה ואף לחובה עלי. קשה עליי הדואליות בין המצבים. אשמח שתאיר את עיניי בעניין זה.
שלום וברכה
ראשית, ברכת חג שמח, ושמחת נישואין מבורכת.
קשה לקום מבור תחתיות – אבל אפשרי.
בור תחתיות הוא אכן העולם הפורנוגרפי, שבין שאר נזקיו לעולם הנישואין נמצא גם ההקשר הטמא והמתועב שלו.
והמעבר מדבר שהוא שייך לעולם הטומאה, אל הקודש שבהתקשרות הגופנית שבין איש ואשתו – אינו פשוט.
אתה צודק.
ובד בבד, אנו יודעים כי זה עולמו של האדם: עולם התיקון, עולם השינוי, עולם התמורה.
זה בידך.
משעה שהקשר המיני בינך ובין אשתך הופך להיות חלק מבניין הזוגיות שלכם; משעה שאתם פותחים בשיח עמוק ביניכם, פנים בפנים, וממנו מגיעים גם לעולם הגוף – נעשה חידוש בעולם, שהוא המקום הנכון והראוי לעולם המיני הזה. ואז, אין מדובר בדואליות, אלא במבנה שלם: מקדושת הנישואין, דרך הזוגיות הבריאה, ועד לגוף.
התודעה הזו יכולה להנחות אותך בהתלבטות הקשה שאתה נמצא בה כעת, ולהביא אתכם כבני זוג למקומות טובים מאוד.
כל טוב וחג שמח
ואם תרצה לעסוק בכך עוד – בשמחה
ֿ
