חג שמח
יש לא מעט נבואות העוסקות בזמן הגאולה ובייחוד באירועים שלפני הגאולה המתאריים תופעות ניסיות ולא טבעיות לחלוטין. (לדוגמא- לקראת סוף ספר זכריה מתואר שהר הזיתים יחצה לשנים וכל חצי ינוע לכיוון אחר). האם עלינו לקרוא את הנבואות האלו כפשוטם או שעלינו לקרוא אותם בצורה מטאפורית?
ולגבי כל נבואות גוג ומגוג והמלחמה שתגיע לפני הגאולה, האם נהוג להסביר שהנבואות האלו כבר התרחשו בכל הצרות והמלחמות שהיו לעם ישראל בדורות האחרונים, או שהם עוד אמורים להתרחש?
תודה רבה ומראש וסליחה על גזילת הזמן
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
תחום זה שייך למערכת רחבה של נושאים, שהתשובה להן תלויה בשאלה את מי אתה שואל.
שכן הרמב"ם, לדוגמה, טרח מאוד לבאר שאין מדובר בשינוי דרכו של עולם, כי אם במטאפורות:
(א) אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן
ואילו ראשונים אחרים כתבו שמדובר במה שאכן עומד להתרחש. הראב"ד משיג על דברי הרמב"ם בו במקום: " [השגת הראב"ד – אל יעלה על הלב שבימות המשיח כו' עד משלים א"א והלא בתורה והשבתי חיה רעה מן הארץ"].
לכן, אין לנו ברירה אלא לאמץ דברים שרמב"ם כותב בהמשך:
"וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה".
כל טוב וציפייה לישועה
