"היי, הייתי שמחה לבקש עזרה. אני בת 21, מתחזקת בשנה וחצי האחרונות מאוד. עברתי תהליך מאוד הדרגתי וב""ה אני מתקדמת לאט לאט. לצערי, נתקלתי במצב מורכב ובהורים לא פשוטים ולכן החלטתי להסתיר את זה מהם כדי שזה יקבל צורה בלי שהם ימנעו את זה ממני. אני מניחה שהם רואים קצת סימנים מהלבוש וכו', אבל עדיין. אני מרגישה שאני סוף סוף מוכנה לשתף אותם ואני פשוט לא מסוגלת. ההורים שלי מאוד אוהבים ודואגים ומבחינתם זה יהיה פנאטי ואני יודעת שהם יקשו עליי בזה, אולי אפילו ""לא ירשו"" לי. כמובן שאני מספיק בוגרת כדי להחליט על עצמי אבל זה בוודאות יגרום לבלאגן בבית, ואני אצטרך להילחם בהם לא מעט. מה גם, שאני חוששת שזה פשוט יוריד מהערך של זה בשבילי (מדהים לי לשמור שבת ולהתפלל בלי שהם יודעים, איך פתאום אני אעשה את זה בשלמות כשהם כועסים עליי ולא מקבלים את זה?). בנוסף לכל זה גם יצאתי עד לאחרונה עם בחור דתי כך שהרבה מהאשמה תלך אליו מן הסתם. אני באמת מרגישה אבודה, אני לא יודעת איך לעשות את זה, וחשוב לציין שוב שהפחד העיקרי הוא בגלל שההורים שלי הם אנשים לא פשוטים בכלל, ואני לא מגזימה כשאני אומרת שהם פשוט לא יתנו לי לעשות את זה וינסו לטרפד את זה. ואחרי כל זה- בהנחה שיגיע יום ואתוודה בפניהם- מה אוכל לעשות בשבתות המשפחתיות? אנחנו נוסעים כל כמה שבתות לסבתא שלי שגרה רחוק. אין לנו אפשרות לנסוע אליה במהלך השבוע, וזה זמן משפחתי בינינו וגם איתה. כמובן שאין לי דרך אחרת לעשות את זה ועצוב לי נורא לאכזב. אני ממש אשמח לעזרה, כל כך חשוב לי לעשות את זה והלוואי שיש קול שקול שיוכל לעזור לי. תודה רבה והרבה הערכה."
