שלום הרב שרלו, אני נמצא בתהליך של תרומת כליה והתבקשתי לעדכן במידה ויש לי בקשות כלליות לגבי חולה. אני מתחבט עם עצמי כבר תקופה בשאלה. מצד אחד, חושב שמוסרית עדיף לא לבקש שהחולה יהיה ממגזר מסוים, מנגד, משהו בי מעדיף שהתרומה תגיע ליהודי. אשמח לשמוע את דעת הרב – האם נכון מוסרית, הלכתית או רוחנית לבקש שהתרומה תינתן ליהודי דווקא, או שמא מוטב להשאיר את ההחלטה פתוחה לגמרי, ללא כל בקשה? תודה מראש
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח גדול על נכונותך לתרום.
סוגיה זו אינה פשוטה כלל ועיקר.
מחד גיסא, ברור כי אנחנו רוצים לתרום לקרובים אלינו. למעשה, אין חולק על כך, שהלוא גם הקיצוניים ביותר בעמדתם ביחס ל"כל אדם הוא אדם" מסכימים כי התרומות ניתנות רק לאזרח ישראלי, ובוודאי שאין הן ניתנות למחבלים וכדו', דבר המלמד על כך שהעיקרון של הקירבה הוא עיקרון מוסכם, אלא שהשאלה היא היכן מעבירים את קו הגבול. יסוד גדול הוא "וחי אחיך עמך", ואנחנו שואפים קודם כל לתת לאחינו.
מאידך גיסא, יש השלכות הלכתיות רבות ומוסריות רבות להקמת מדינת ישראל, ולהיותנו כולנו חברה אחת, כולל הגויים שבתוכנו. זה נכון גם במישור העקרוני, כפי שכתב הרב הרצוג זצ"ל עם הקמת המדינה, אולם גם במישור הפרקטי, שכן כל הבחנה בין יהודים לערבים היא בעלת משמעות גדולה. דוגמה פשוטה לדבר: ראש צוות המשתילים, המציל אין ספור אנשים, באחד מבתי החולים הגדולים ביותר – הוא ערבי, ועכשיו שווה בנפשך את המשמעות של תורם שהוא יודע על נכונותו לתרום ליהודים בלבד. מעבר לכך, התורה עצמה מלמדת כי כל אדם נברא בצלם.
על כן, נראה לי נכון לתרום אלטרואיסטית לכל אחד לפי מצבו הרפואי, ולהניח לקב"ה לנתב את התרומה כראוי. בכל מקרה, גם אם היא תינתן לאדם לא-יהודי היא תשפר את מצבם של יהודים רבים, שכן הנתרם יצא מהתור הממתין, וממילא סיכויי האחרים לקבל כליה גבוהים יותר.
כל טוב ושוב יישר כוח
