שלום הרב.
התחלתי ללמוד "איש ההלכה של הרב סולובייצ'יק עם חברותא. שם בפרק הנקרא "יחידותו של איש ההלכה" (זה עמוד 60 במהדורה שלי של "בסוד היחיד והיחד") כותב הרב סולובייצ'יק כי בניגוד ל"איש הדת הכללי," איש ההלכה "מזדקק אל העולם לא בשל פחד היש או אימת האין הקופצים עליו, לא בשל רגש תליות סתום, בשל הגעגועים לגאולת האדם… אלא בעטין של דמיות-עולם אפריורייות, שהוא נושא בחביון נפשו ורוחו." השאלה הנשאלת היא: מאיפה צומח איש ההלכה עצמו? נולד יש מאין עם דמיות-עולם בנפשו ורוחו? כנראה שלא, מה הנקודה הראשונה ביצירת איש ההלכה? האם כוונת הרב סולוביצ'יק כי באמת ההתחלה היא ב"איש הדת," אלא שהוא מתעלה ממנו בהמשך?
תודה רבה