אנחנו מחנכים כל כך הרבה את בנותינו שהן לא שוות פחות מבנינו, ועם כל ההבחנה המגדרית הברורה, שנשים אינן גברים ולהיפך, כל אחד ממלא את תפקידו באופן שהוא נוטל חלק שווה בבניין העולם.
ואז באה פרשת ערכין וממש מוכיחה, שחשוב לתורה לקבע את ההבנה שבלי קשר לשווי הקונקרטי של כל אחד מאיתנו, אישה תהיה שווה פחות מגבר פשוט כי היא אישה.
אני מכיר תשובות כאלה ואחרות שמעלות בעיקר ניחוח אפולוגטי.
אשמח מאוד אם הרב יוכל להניח את דעתי ודעת בני ביתי.
תודה רבה!
שלום וברכה
אני לא יודע מה התשובה הנכונה לכך.
אלא אם כן, יש טעות בשאלה.
שכן, לדוגמה, אנחנו מכירים לאורך התורה כולה הערכה עצומה לזקנים ולישישים. קשה למנות את המקומות שמדובר בהערצה ובהערכה כלפיהם, כמו גם במצוות מיוחדים כלפיהם. ואף על פי כן – הערך שלהם נמוך יותר מאשר ערכם של אלה שהם פחות מגיל שישים.
נראה לי אפוא שהערכין האלה לא עוסקים אפוא במעלה ובחשיבות וכדו', אלא בנושא הרבה יותר בסיסי – כוח העבודה הפיזי. ואם זה אכן כך – אין בערכם של זקנים שום פגיעה בהם, ובאותה דרך – גם לא בנשים, שכן גם זקנים וגם נשים הם בעלי כוח פיזי פחות יותר מאשר של הגברים מבן עשרים ועד בן שישים.
האם זה נראה לך ?
כל טוב
